ורד האופל / שאינו יודע לשאול |
אני אפחד.
כשתאהב אותי לאט אני
אשתעמם.
מה נשאר לנו;
לשחק בכאב
(היום אתה משאיר לי מקום
אבל רק להצטער)
חתכנו בעור ולא הגענו אל הלב
(אני עוצמת עיניים ביום העצמאות
ורועדת;
היה אחר.)
כשאמרת שאתה שונא אותי
חשתי חם וקירבה כה עזים
שמולם מחווירים
כל הניצוצות, כל להט ימינו
המילים שחרצו בגופי עד זוב דם
היו העונג היחיד שיכולתי לשאת
כנותי, או אהבתך, היא שהפרידה ביננו?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|