התרנגול של השכנה קורא כבר משעה ארבע.
התהפכת קצת במיטה ,מנסה להמלט מהצווחות אל הצד הקריר של
הכרית.
עוד מעט זמן לצאת ממנה.
מסתכלת אל הכסא שעל משענתו מונחת בקפידה גלימה זוהרת.
בשעה שבע את תהיי כבר ליד דלת הזכוכית, תפעילי את שלט הנאון
שזועק למרחקים "פתוח". שמעך יצא למרחוק, נוהרים אליך ויש להם
סיבה טובה.
את מגידה לאנשים אושר בכמויות בלתי מתכלות.
בשביל קצת אושר בכדור אנשים יסעו עד קצה העולם.
מאז שהמציאו את כדורי האושר הניתנים לבליעה העסקים נפגמו מעט,
אבל רק מעט, הרוב עדיין מעדיפים לשמוע על פני לבלוע.
ידך נודדת אל אל החלק הריק של מיטתך. בדרכה לשם את תוהה איזה
חלק באמת יותר ריק.

לנווד שיגיע עד דלתך ממש במקרה תבטיחי שבערך עוד שני קילומטר
מחכים לו אישה ומקום להניח בו את תרמילו.
לדלפון תחזי מליון, אבל עד אז הוא צריך להגיע אליך עוד חמש או
שש פעמים לחיזוקים.
לחולה הסופני תגידי שרואה מיטת אישפוז עם סדינים צחורים ואחות
בלונדינית עם מדים סתורים שתחליף את הסירים.
לחייל הבדיל תבטיחי מלחמות לרוב ותמליצי לו להתרחק מאש.
לטיפש תאמרי שאת רואה מספרים ושהוא צריך רק להסתכל עליהם
ובתוכם יראה את הנוסחא ושימשיך לבוא על בסיס שבועי, כי רק
טיפשים לא באים אליך שוב.
למשיח את תיראי הרבה הליכה בדרכים צדדיות והמנעות מכל סוג של
מגע, כולל מגע עם מאמיניו. רק זה חסר לך שכולם יהיו מאושרים
ויחיו חיי נצח. גם תייעצי לו לא להתקרב לחמורים לבנים.
זוכרת את היום ההוא שהתעוררת וגילית שניחנת ביכולת נבואה,
הוכית קצת בתדהמה. כשהתעשתת מיהרת ועשית את הדבר הטבעי ביותר,
הסתכלת אל תוך עתידך.
משחזרת את הבעתה הזו כל יום לפני שפוסעת לעבר גלימתך, את הבעתה
שאחזה בך כשראית את עצמך מתגלגלת לאיטך בתוך שמונה שוכב.



אוגוסט 2001