דקה לפני השעון,
אני עדיין לא יודעת;
בתוך הזמן, מחוץ לזמן,
רואה ולא יודעת.

דקה לפני השאון
של קהל גדול ותמה,
רוח וים בשלוות יום שישי
מסתירים אידאליסט
            ורוצח.

דקה לפני הארון,
מכונסת כולי ואני מתקתקת,
אור ואש, וקרבן יוקד מעלי,
ושמשת המכונית מתנפצת.

דקה לפני הדמיון,
בין יצחק ואחיו החורג, השוכח,
ובשם כל הקדושים הנדהמים,
שם תודה נזבח.

אוקטובר 2002.
(המחבל נתפס חי מול שגרירות ארה"ב).