לזכרם של הטייס יואב שפירא ז"ל ואחיו זוהר ז"ל
עת להסתרק להתמרק להסתלק נקי
ודאי יסירו הסדין גילוי פנים על פי הילכות המת
אני ממציא שפה של קרב אולי כבר תשתקי
זה לא הזמן לבחון דרכים זאת לא העת
להתקוטט להתמעט להיעלם מקו נופם של אהובים
שמיים מתמרקים לכבוד בואי יעידו העבים
אני יוצא תרמיל דרכים אולי משחת שימון שפתיים יבשות
אנא, דחי תחינות של חג הסירי בקשות
דבר אחד רציתי להבטיח פתאום נשכח ממני מהו הדבר
פתאום סגר עלי ענן העץ חסם שדה של ראיה
מצאתי את עצמי דואב ומדמם יעידו הסדינים
שברי שיחות של לילה על אבהות ודמי מחיה
תצלום עובר שמת פניו כה עדינים
אכן עובר קראתי לו ואף היה זה בחייו
זוכר כיצד מדים כחולים של הטובים טובים הלמו את קו מתניו
זוכר קסדה פעורה ומדבקה של שוקולד שוויצרי מאחד המסעות
זוכר כיצד חלמתי על שבע כפרות רעות
זכרתי שאחרתי זכרתי שלא באתי
זכרתי שנרדמתי זכרתי רק לחלום
זכרתי איך התעלמתי מחיאת כפיים נאלמה
זכרתי לא חיפשתי כלבה שנעלמה
לא יום הורים אחד פספסתי
על תעודות אמך בלבד
חתמה תמיד כשארזתי
מזוודה לטרינידד
זוכר כיצד חלמתי על שבע כפרות רעות
זוכר קסדה פעורה ומדבקה כחולה שריד אחד המסעות
אני יוצא תרמיל דרכים אולי משחת שימון שפתיים יבשות
אנא, דחי תחינות של חג הסירי בקשות
עתה כשרק אני נוטל שכרי לפומא צערא
אל תשכחי מה שקרה קרה
רק על בהונות יכולתי להלך הגעגוע כבר שלט בי כמו יגון
מצאי לאיזה חוף חדש כדאי לך לעגון
אולי יואב על מזח ינופף לך
זוהר באלף גון |
