סגורות באחד הצריפים החומים
נעליים לכל אורך הקיר הקפוא
רובן אפורות, דהויות, כמו מתות
בעליהן זמן רב אותן לא ראו.
ואני מהלכת, כמו מרחפת
בין אותן נעליים נטולות כל חיות
ופתאום מתוך דחף, נעצרת, חוזרת
כי ראיתי אחת שדרשה הסתכלות.
נעל אחת, אדומה ובוהקת
שהזמן מלנעוץ את שיניו בה נמנע
ואני מולה נעמדת משותקת
כי זוגתה איננה עימה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.