תמימות, ידידי, היא חוסר ידיעה. אדם תמים הוא אדם שאינו יודע
את הסיבות והכוונות. חוסר ידיעה זה נובע מחוסר חשיבה. אם התמים
היה חושב, ודאי היה מגיע למסקנה- ומכאן לידיעה. ואם ללכת לפי
המשפט המפורסם בהיסטוריה- אני חושב משמע אני קיים- התמימות היא
שלילת הקיום.
המשיכה, חברי, היא חוסר רצון. על ידי יצירת מעגלי חוסר רצון
אתה יוצר את הרצון עצמו, שכן הרצון לדבר אחד נובע מחוסר רצון
לדבר אחר. המשיכה היא סוג של רצון. על כך המשיכה מותנית באי
רצון. אי רצון היא תחושה שנקבעת על פי תהליכים כימיים בשריר
המוח. התחושה אינה תלויה במחשבה, ולפעמים אף סותרת אותה.
ואם להתייחס למשפט המפורסם בהיסטוריה- אני חושב משמע אני קיים-
המשיכה שוללת את קיומנו.
אתה, אהובי, למעשה- חסר שליטה. האנושי פועל לפי אינסטינקטים.
גם החשיבה היא אינסטינקט שמופעל מיידית בכל פעם שאתה קולט
מידע. כמובן שהחשיבה והאנסטינקט הפכים הם. אם כך, החשיבה נובעת
למעשה מחוסר חשיבה. ואם לחשוב לפי המשפט המפורסם בהיסטוריה-
אני חושב משמע אני קיים- אתה הוא שלילת עצמך.
ובמקום לצחוק בפניה ולהגניב לה נשיקה עדינה הוא ישאל האם זה
אומר שזה נגמר בינהם. ובזה גזר את דינו. |