אל תוך השקט שלפני הצפירה
נאגר כל השקט שחסר
ביומיום של הצפירות
של המוניות והמכוניות
הממהרות במנועים הרוטנים
בפנסים הכעוסים

אל תוך הצפירה
נבלעות כל הצפירות
של נהגי המוניות
שמסתובבים בירושלים
בכל הכיכרות
כמו מים שיורדים בכיור

אל תוך הנשימה שלי
מתקפלות כל הנשמות
שבראשי מתרוצצות
כמו מלצריות  
בבתי הקפה בימי שישי

בתוך הארץ הזאת
מתכסים בחלומות
כל אילו המבקשים
שילדיהם יחלצו מכאן

ובמקום זה, הם יקבלו
תלושים של זמן
שבו יסתובבו בעולם
כמו מכוניות בכיורים
ומים רבים
כדי למצוא אולי כמה
מקומות
שלא סוגדים בהם
לאלוהי הצפירות.

10.5.05
ירושלים