קרולין היחידה / בוא נשתוק |
כמו ברגע קסום,
כשברחו המילים
מהאש הבוערת
במבט,
במגע,
ברפרוף השפתיים,
שסימנו חרישית
"אוהבת"
"אוהב".
בוא נשתוק על זה,
ונרגיש אף בחושך
את צלילי הגלים
של הים
שבלב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|