[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רעננה הרצליה
/
העולם עמד מלכת

העולם עמד מלכת, הכל נדם סביב, הוא פתח את פיו,    
אבל לא מצא את המילים.
עמדנו ככה, מביטים אחד לשני בעיניים.
חיוך מבויש.
לפתע נשמע רעם אדיר, שלא השאיר מקום לספק.
אזעקות מכוניות יללו, תינוקות התעוררו. חלון ביתי נופץ.
הנשיקה המושלמת, זו ששמה קץ לכל קודמותיה...

הייתה חייבת להיקטע ע"י המציאות האכזרית של הכיבוש הישראלי.
"לעזאזל" - הוא צעק, אני התקפלתי.
ידעתי שהוא ילך עכשיו.

ילך ממני,
כנראה לתמיד.
הרי למרפי ידידי משכבר הימים, לטלנובלה שנקראת החיים שלי,
לסדרת הריאליטי בכיכובי...
חייבת להיות תפנית חדה
חדה כמו סכין שתתקע בקרביי.

בכלל לא שמתי לב שאני נפגעתי.
קילוח עדין של דם ירד מכף ידי השמאלית.
חתיכת זכוכית ארורה.

הולכת לחדר השירותים,                                        
             
מנסה למנוע טפטוף על השטיח הפרסי שהוא הביא לי.
אותו שטיח יקר,
בו ידענו האחד את השני לראשונה
אותו היום שבו הפכתי לאישה.
גם באותו היום ניכתם השטיח בדם, דם של אהבה.
אולי כדאי שאתן לדם לטפטף, להתערבב בזיכרונות ישנים,
לו רק למען הסמליות שבדבר.

בחודש הבא אהיה בת 21.
מביטה בעצמי במראה ופותחת את ארון התרופות.
ג'וק קטן נבהל ממני ונכנס חזרה לסדק.
יריות נשמעות מבחוץ.
בכלל לא מפריע לי הפרש הגילאים בינינו.
34 שנים זה שום דבר.
אימא אמרה לי...

אמא שלי היא היחידה שיודעת על הקשר בינינו,
לא הבנתי אז, למה אימא שלי אומרת דבר כל כך מוזר,
איך היא קיבלה את הקשר בינינו בכזה קור רוח?
היום אני חושבת שאולי היא פשוט שרוטה לגמרי.
אולי לראות את כלבתה קופצת מהקומה ה8 אל מותה
לא עשה עמה חסד.
מי היה מאמין שכלב יכול להתאבד?

לא מצאתי את היוד, החלטתי לתת לדם לזרום
לראות כמה דם יכול לצאת ממני.
הושטתי את ידי לעבר הפקק הלבן שהפך ברגע אדום
סתמתי את הכיור.
הדלקתי את הברז ונתתי לדם לזרום לתוך המים החמים

הכיור כבר התמלא.
אז חבשתי את היד ויצאתי אל הסלון,
הוא כבר לא היה שם.
יצאתי אל המרפסת, מתוך סקרנות, רציתי להציץ אל הזוועות שבחוץ.
שם מצאתי אותו שוכב חסר אונים, ללא רוח חיים.
על הפרקט החדש של אימא.
הוא מת.

רציתי לברוח משם.
הכתה בי ברגע תחושת גועל עצמי.
הדם שלו... כל כך שונה משלי...
תחושת מיאוס מהחיים, תחושת ייאוש פקדה אותי.
קפצתי גם אני אל מותי.
כמו הכלבה של אימא.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אהבה זה כמו
רוטב עגבניות -
או שיש לך או
שאין לך.




(ג'ונסון)


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/5/05 10:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רעננה הרצליה

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה