|
כבו אורות הנדודים.
תמה רוח החופש.
עכשיו תאחז בציפורניים
בעבודה זמנית, בפסיכומטרי מזדיין,
במקלדת בבית של ההורים,
בחינוך של אחותך הקטנה,
מעניין אם היא כבר יודעת לדבר
אולי גם בעורקיה דם צועני יתום
אולי גם אחים של מלאכים
שותקים עד הרגע הראשון בו נוגעות כפות רגליהם היחפות
בחולות הדרום
שככו הסופות.
ילד עם אקדח התברר כ
זה שלא מבקש את מותו
כבחור צעיר שמממש
רק זרות רעה ונוחה
חזרת כדי לאמר שאותי אהבת
ועלי חשבת
בשנת נדודייך ובכל זאת
אינך מבקש אותי לצידך.
האמת ערומה
ומתמסרת בקלות
אהבתנו תשאר קץ רועד ואיטי
לא אכתוב לך עוד הזדמנות
נשקי מפורק על הארץ אני
מכבה את האורות בצאתי. |
|
דודו בא אלי
וביקש קצת קוק
אמרתי לו
דודינקה אתה
יודע שיש לי רק
גראס אז הוא
ביקש קצת גראס
אמרתי לו דודילה
אתה יודע שיש
יובש עכשיו גם
חורף וגם בלאגן
בגבול, אז הוא
שאל אם יש לי
כדורים,
הזדעזעתי אמרתי
לו דודו אני לא
מחזיק כימיקלים
דיברנו על זה
לא?
אז הוא ביקש
אקונומיקה
נתתי לו, אני לא
מסוגל לסבול
כימיקלים.
ד"ר מישה רוזנר
הרופא האישי שלי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.