לילה נחנקתי מגעגועים אליך ולמה שלא היינו ביחד למרות שאני
מערבב, שוב, מין ושירים ורצונות מעולם אחר קחי את הילדה לדוגמא
היא יודעת היא יודעת יודעת טוב מאוד מה לך ומה לי בטח כל
המילים האלה מתוך רייב טכנו עצבני (סוג של שקיפות למשתמש) אלו
הדרישות שלי נקטעו במשאית.
עכשיו כל היופי במצגות מהסוג הזה הבחירה הלויאלית הבלתי מתפשרת
העברית שהכנסתי ללשונך ואת ללשוני חלומות כזב מתברגנים
משתדרגים מתאפגרדים לנקודה אחת בליל קיץ סתוי בליל חורף רשמי
בו אומר שוב שנכנעתי לרגבי העפר לשוטרי המחר "למה אני ולמה את
חזור ולמה דווקא כאן" (אבירמה גולן). בחוץ דנים בסוגיות חוצות
עולם אולי אצא לשחק נאמץ לנו כלב או שניים רוק'נ'רולר מחמד
צריך להאכיל אותם באקורדים הנכונים אחרת זה יגמר רע רע מאוד
סקיצה של בר ושתיין ומוזגת אחת עם ציצים קטנים וחולצה די יפה
אבל דווקא הגבר עירום לגמרי ומסביב יש גמדים קטנים שרצים
לכלותו. וזה עוד כלום - אגנתה ממכון הכושר קפצה לביקור ומה שיש
לה להגיד ישנה את מה שיש לה להגיד ומה שאין לה להגיד היא לא
תאמר עוד כי היא איננה. ולא תשוב.

בנוגע למהות האומנות אז מה שיש לי להגיד זה שכאילו ברגע
שנוגעים בה אז מאבדים אותה כאילו, כאילו... כאילו היא חלקיק
קוונטי קסום כזה, שזה מה שמוחק ת'... ת'... עפר מהחמיצות.
אוווו (סימן קריאה). תמנון קטן שלי איפה למדת לדבר בארבע
רגליים?
מסמך ארבע-עשרה הנקודות של ווילסון מסמך חמש-עשרה הנקודות של
ג'ונסון מסמך שש-עשרה הווילונות של וולטיר כולם נכנסים זה אין
בעיה זה חדש מצוחצח קומפלט עדיין קיים פחד מינורי בנוגע לחדרים
האלה ביזיון יומי ביזיון חודשי עוד אחרי זה יהיו טענות כאילו
וויכוחים כאילו על מה על דבר אחר לגמרי הם לא נותנים לך לצוף
כשסוגיית ההשמנה הטבעית והלא-טבעית כבר נדונה בפרקים הקודמים.
ומה נשאר לנו אותו קובץ חבוט של קלישאות באמצעותם נדוג חמאה
"רעב גלובלי" שמעת על זה משהו? ילדה קטנה שרה לכולם את הסיפור
הראשי להבדיל מהילדה שלא שרה ולא תשיר כן אני יודע שיש עדויות
אחרות כן אני מסוגל להבחין בצד האחר אני מפוכח אני סטנדרטי אני
עמוס עוז.

ויכוח משפחתי שלא היה לנו: משתתפים - אני אבא אמא אחותי הקטנה
עם עשרה גלגלים. אבא: בבקשה תעבירי את האספרגוס. אמא: התפטרתי
מהעבודה היום. אני: אבא לא מת? אחותי לא מסוגלת לדבר כי היא
אחותי הקטנה עם עשרה גלגלים. אותו דבר בשואה, רגע רק שניה זה
היה חלק שלפני תן לי לדחוף לך את זה.......
לא אני לא. לא אף פעם לא ... אתה יודע... אם הייתי רוצה להרוג
בשביל כמה מטורללים? לא יודע תלוי לא פוסל על הסף אבל גם לא
פוסל על הדלת בכלל מה זה לפסול זה נורא (בשלב הזה מומלץ לאטום
אוזניים למרות שלאחרונה גם אני משחק את המשחק)
מי ששותה תה שותה קפה ומי ששותה קפה שותה תה זה לא נגמר אף רק
בחיים ה

ואני מתנתק מתנתק בין הקירות יומיים את לא כאן ואני מתפרפר אם
לא בגופי אז בנפשי ואם לא בנפשי אז בתוכי שזה בין הכבד ללבלב
באמצע הדרך לכל הרגשות יש מקום גיאוגרפי, מה שמיתרגם מהר מאוד
לכאב בטן ולילדים קטנים ילדתי חמודתי שנואתי אויבתי כובשת
אכזרית מושחתת שנים של היכרות מה עשו לך הייתי נותן לך סכין אם
תצליחי לחתוך נחתוך עכשיו

מתנתק מתנתק מתנתק בתוך הזבל בתוך הנוזל הירוק והיבשושי הזה
בתוך נחל געתון ונחל קידרון בתוך הביוב שזרם ברחובות אירופה
במאה ה 14 (אנטנה). אז הייתי בחצי החיים והסוס נחבל בזרועו
הימנית מה שהקשה את הרכיבה לקלן בארבעה ימים; אבל שטויות בקטנה
שמענו גלגלצ כל הדרך שיחקנו ארץ-עיר דודה שלי אמרה ב כ כוית
אבל אמרתי לה שהיא צריכה להניח כאילו אנחנו מאתיים שנה קדימה
ואז היא אמרה כלקגוויר ואני אמרתי מה ודוד שלי אמר מה בתזמונים
כפולים בתזמור מקולקל (די דוד תפסיק להפריע למהלכו התקין
שלשיעור) לא הסכמנו והתחיל ריב גדול במהלכו טארה זרקה עלי מיץ
וקראה לי זונה וכאן מתחיל הקטע המעניין של הסיפור:

ידוע לכל שמכל וכל ובכל מקרה נשארתי אני להציל את מה שהיה, מה
שנשאר מ"כבודנו המשותף" נסעת לקנדה נסעת לאירלנד נסעת לברזיל
(למרות שלפני שנה היה יפה כרגיל) לא מעניין אותי ביקשתי לבד
באכילות, בצלילים אבל את ממשיכה להוציא ברגים האחד השני כמו
צוללת צבעונית לפני טביעה, לפני כריעה חלמתי עליך במטולה
בבריכה בבאר-שבע עם שלג נצחי נסיכת הקרח לבנה וצחה אגיד הכל
העיקר שתלכי אגיד הכל העיקר שתלכי.