|
אולי זה הלילות שמציפים אותי ברגש
והמחשבות לא נחות
הקשר הכי נכון בעולם,
בזמן הכי לא נכון.
מתהפכת מצד לצד
כולם ישנים
אני לבד
ובבוקר הקור האכזר מכה על פניי
מכורבלת ותוהה אם לא שבת היום
מתחממת מקרניים שחודרות בין חריצי התריס
שהגפתי נגדך.
לזרוק את ההגיון לפח.
חבק אותי עד שיכאב. |
|
|
הוא התחיל לצעוק
עלי שאני כמו
משפט מורכב, עם
נושאים סתמיים
ופסוקיות תכלית
שתמיד מתבלבלות
לו עם פסוקיות
סיבה, ושנמאס לו
שאני מורידה לו
נקודות על ניתוח
לא נכון.
אחרי שהתאמצתי
נורא לא לבכות
הוא אמר לי:
"רואה? זה תיאור
תוצאה" וטרק את
הדלת.
מתוך: "נשיקה
צרפתית" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.