אני לא יכולה להיות
הכתף של מישהו עכשיו,
אני צריכה להנות סוף סוף
לחיות את החיים
לצאת אל העולם,
לגלות דברים חדשים
אני לא יכולה להיות
הכתף של מישהו עכשיו.

זאת תקופה קצת מוזרה עכשיו,
אולי כי טוב לי סוף סוף...
אבל אם טוב לי,
למה אני לא יכולה להגיד את זה?
למה זה כל כך קשה?
למה אני לא יכולה
להרשות לעצמי
לשמוח קצת?

באיזשהו מקום,
מעצבן אותי
שאני כבר לא מתוסבכת עם עצמי
באיזשהו מקום
ריק לי
ככה, בלי לבכות.

ואתה, אתה ממלא את רוב חיי...
אז מה אני אעשה עכשיו
כשלא תהיה פה?
איך אני אנשום?
בלעדייך?
בלי לראות את פניך...
בלי להבין כל יום
כמה אני אוהבת אותך.

זאת תקופה קצת מוזרה עכשיו
אולי כי טוב לי סוף סוף
אבל אם טוב לי,
למה זה לא יוצא מהפה שלי?
למה אני לא יכולה להגיד זאת בקול רם?
למה אני לא יכולה
להרשות לעצמי
לשמוח קצת?

גם ככה ריק פה,
אז איך יהיה פה בלעדייך?

בלעדייך,
אני צריכה להתרגל.