ת. א. תסלוטפ / מכת נוח |
הוא יושב שם
היכן שהוא
מציץ עלי מהירח.
מגחך
מלגלג על יגוני
מביט.
מביט
אך לא שומע
רק רואה דמעות
ולא מקשיב ליללות הכאב.
נסתר
שוכב באפרוריות כזובה
אילמת.
שורף אותה.
שורף
אך לא מרתיע
ועפר הלהט
הניטח מהשמיים
מדליק קוצים שנשכחו מזמן
שאז נשכבו ונרמסו
אך לא עוד.
צחנה של בשר חרוך
צפה באויר
צפה ומפטמת את האש
ואין שישמע את צרחות הכאב.
והאש מתפתלת, בוכיה.
וערפל המוות משוטט לו
כבסרט חולני
שרק עיני אלוהים
נותרות רואות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|