|
ישנו נהר קטן
זורם בין צלעותי
ישנו נהר אדום
צועד באברי
דמו צועק בנשמתי
דמו צוחק
צוחק לעצבוני
כי כן יש נבט בקרבי
כי לא לשוא
תקווה נשאתי למחר
תקווה שוחקת
בשפתי
כאש יוקדת
בתוכיי
כי לא לריק
אני אשיק
עם תוחלתי הכוס
גם אם הזמן
כמת יאלם
כי הוא כאל שותק
גם אם השחר
לא יאדים
פה בחיוך נסוך
תקווה לעצבון
לא אהפוך
גם אם בשדה השחור
קורס הזמן חלל
לבי בעצבון לא יאכל
כי יש תקווה לאור
תקווה שלא תיכל
כי למחר היא
יש |
|
|
אהבנו לשכשך
במים הקרירים
ולגעת אחד לשניה
בדלדולי העור
שבין הרגליים.
"זה לא ביצים"
היא אמרה לי,
אז בלעתי אותם
בלי לחשוב
פעמיים כדי שלא
תרגיש לא בנוח.
אביה האיום
בזכרונות מכלבתו
האהובה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.