|
ברקמת חוטי זהב
שזרתי חלומותי
יהלומים יקרים
מחזירי קרני אור
שבורות
מבעד דפנותי.
דמעות נוצצות
זולגות על
רקמת הזהב
מונחות
כחלקיקי זגוגית
חסרות ערך
על זרי דפנה
רמוסים. |
|
|
הי, אתה. כן,
אתה, שמזיז
עכשיו את העכבר.
חשבת פעם כמה
עצים אתה רוצח?
לו רק היו
יכולים לספר...
(ללא כינוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.