תתעוררי!

הטורף של ליל אמש אכל את תבונותיי
משט מידי כל פיסה של היגיון חשוב
הוא אפילו השאיר את הריח שלך על אצבעותיי.

אני כמעט בטוח שהייתי מצליח לגבור עליו
לולא ריח המסטיק בטעם פטל ולימון
שנישא על שפתותיי.
היה קשה לעמוד במאבק.

גם לאחר ליל תהפוכות זה
נשארתי המום
לצליל קולך המהדהד בחלל החדר.

רציתי להתנגד, לומר די ומספיק
ושוב הטורף ניצב ממול... הפעם היה
כקימורי גופך המתחשלים לאור הנר הקטן.

ובו בשלב זה הפסקתי להילחם,
נשכבתי מתבוסס בחום הניגר מעליי.

הפסדתי.