|
את נעלמת ללא זכר
כמו הרוח של הרגע שעבר
כמו דמעות של הגשם שעבר
כמו המחשבות של אתמול
אני תוהה איפה אמצא אותך
ואיפה אתחיל לחפש
אבל את נעלמת ללא זכר
כמו דפיקות הלב שלי
בעוד מספר רגעים
כי בלעדייך - אין לי חיים |
|
|
אני עוד זוכר את
הסיפור הראשון
שקיבלתי מהסבא
שלי.
הייתי בן חמש
וסבא הביא לי
סיפור של במה
חדשה.
אני זוכר את
הטעם. קרמי.
מתוק. פשוט
טוב.
הרגשתי שאני
באמת מישהו
מיוחד.
היום אני בעצמי
סבא, ומה אביא
לנכד הקטן שלי
אם לא סיפור
מבמה חדשה?
אחד שראה יותר
מדי פרסומות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.