האיש המגן על ארצנו צפה על גדר המערכת באמצעות עשרות מסכי
טלוויזיה במעגל סגור, אשר היו צמודים לקיר מולו. מבעד לשקים של
עייפות, סרקו עיניו הקטנות במהירות את המסכים ולא החמיצו אף
פרט. כאשר היה מבחין בתנועה חשודה בסמוך לאחת מגזרות הגבול
המערבי, הצפוני או המזרחי, היה מטפל מיד בבעיה.

לאיש המגן על ארצנו היה את סדר היום העמוס ביותר במדינה. בשעות
הבוקר נהג לפקח על גבולה הצפוני של הארץ ולקראת שעות הצהרים
היה עורך סיור קצרצר לאורך הגבול המזרחי, שמעברו שכנה הממלכה
הסמוכה. בחצות היום היה נוהג לבלוע בחיפזון כריך, תוך כדי טיסה
במסוקו אל עבר כל בסיסי הצבא, במטרה לבצע את כל השמירות
הבסיסיות. הפטרולים המייגעים לאורכן של גדרות התיל בבסיסים
השונים נטלו את מרבית זמנו בכל יום, ומשירד הערב היה עושה את
דרכו שוב אל הגבול הצפוני, שם היה נשאר עד בוקרו של יום המחרת.


האיש המגן על ארצנו לא נהג לפקוד את הגבול הדרומי השקט ורק
מתי-מעט ידעו כי הסכם השלום שנחתם בשעתו עם אותה רפובליקה
מדברית, לא נחתם מטעמים הומניים גרידא, אלא בעיקר מתוך רצון
להפחית מעומס העבודה של האיש הזה, האיש המגן על ארצנו. ככלות
הכל, הוא רק בן אדם.

האיש המגן על ארצנו נהג לישון רק שתי דקות בכל יממה ובמהלכן של
הדקותיים הללו היה בטחון המדינה מופקר. "אם מישהו מהאזרחים היה
יודע על כך", אמר לו פעם ראש הממשלה, "הייתה פורצת היסטריה
בציבור". והאיש המגן על ארצנו השפיל את ראשו בעטיה של תחושת
אשמה למשמע הדברים. הוא לא יכל לשאת את המחשבה שבגלל טובתו
האישית הופקר בטחון המדינה, המדינה שכה אהב. בכל אופן, הוא נהג
לישון בחלקים משתנים של היממה, על מנת שהאויב לא יצליח לנצל את
הפרצה ולתקוף את הארץ.

האיש המגן על ארצנו הרוויח המון כסף, אך לא היה לו זמן ליהנות
ממנו.

האיש המגן על ארצנו חשב הרבה על נשים, אך לא ראה אישה מאז
שנעשה לאחראי על בטחון המדינה.

האיש המגן על ארצנו היה מאוד בודד וכל השבחים שהרעיפו עליו
הנשיא, ראש הממשלה וכל חברי הפרלמנט לא הצליחו לעודד אותו.

האיש המגן על ארצנו טען יום אחד את נשקו האישי, תקע את הקנה
בפיו, דרך ולחץ על ההדק.