שבתי למצוא אותך
מעלעל בין דפיו של ספר, ושר היער,
שותף סמוי וסבלני,
חבוי בין עפעפיך.
ממרחק איי בדידותך
הרמת ראש מיוסר ועייף,
תולה פנסי עיניים טרופות
בעיני.
גופך רופס ודרוך
לופת את נשמתך החיוורת,
כי עץ חיים היא למחזיקים בה.
והגואל,
חרוץ חרוץ,
רכון מעל צל - צלו של ספק עתידך הידוע,
ובדממה מקלף מאחיזתך
אצבע אצבע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|