וַאֲנִי, לֹא יוֹדֵעַ אֶת נַפְשִׁי
בְּגִמְגּוּמֵי לֹא פְּרֵדָה הַמִּשְׁתַּנְּקִים שֶׁלִּי
הָאֵבֶל הַזֶּה,
עוֹד בְּטֶרֶם עָלִית
"אַתָּה יָכוֹל" קִשַׁחֲת
אֲנִי לֹא
אֲנִי פֹּה
עִם הַסֶּדֶק הַמְּדַמֵּם
נוֹשֵא אֶת עַצְמִי עַל גַּבִּי בִּשְׁתִיקָה
בַּפָּנִים מָעֳמָדוֹת
לִסְפֹּר עַד עֶשְרִים
בְּקֶצֶב יוֹמִי
לִטְבֹּעַ כְּמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ
רַק - בְּיָם שֶׁל מְשִימוֹת
לְחַכּוֹת לְבִלְתִּי אֶפְשָׁרִי
לִנְשֹׁם
לִנְשֹׁם
לִפְלֹט אֲוִיר בְּרֶצֶף
לְהַבִּיט סָבִיב בְּעֶצֶב
לְדַבֵּר עִם עַצְמְךָ
לִחְיוֹת בִּשְׁכָבוֹת
כָּל שִׁכְבָה וּמִרְקַם הַסְּבִיבָה שֶׁלָּהּ
כְּמוֹ עֶשֶר נְפָשׁוֹת בְּגוּף אֶחָד
כְּמוֹ קָהָל רַב, רַב וּמִתְרַבְרֵב
מַרְעִישׁ מִבִּפְנִים
אֶת הַשֶּׁקֶט הַקּוֹרֵעַ
אֶת קוּרֵי הַבְּדִידוּת
שֶׁעוֹטְפִים אוֹתְךָ עַד חֶנֶק
לְבַד
לְבַד
כְּמוֹ גֹּלֶם
פָּצוּעַ
בְּיָם שֶׁל אֲנָשִׁים
וְאַתְּ שָׁם
22/7/05
|
