|
העננים האפורים התפזרו
והפכו לעבים לבנים זכים
עליהם נעים להלך.
הדמעות הניגרות היו לנהר
מקילות על דרכו הארוכה
ועוד מלאך עלה.
כל עלה הנושר בשלכת
מסתחרר ברוח חמסין,
עולה במעגלים
למרומים, מתחמם,
משנה צבעו לחום,
כאדמתו שעליה ינחת
וירמס עד אפר-
כמו נשמה אבודה. |
|
|
"אז חמוד, אתה
בעצם אמרת שאתה
רוצה להתאבד
בגלל שאתמול
החתול שלך נדרס?
סבבה. בהצלחה
אחי".
מורן איזנשטיין
מנדבת עצה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.