|
אולי כבר אין לי מקום
בסיפור הזה
ואולי פשוט אבד הסיכוי האחרון.
מחוץ לתמונה,
על גבול השגעון
דועכת לאט נושמת לאט
רואה איך הכל מתפוגג
צופה מן הצד איך בצעד אחד...
עיניים שאומרות כאב
פנים רדופות
שתיקה שאומרת הכל-
מנסה להסתיר את מה שקרה
כשהיו אלה כאבים של סתיו
קראתי להם עינויי הסתיו
כשהיה זה אובדן של חורף
קראתי לזה הגמילה הקרה
כל כך הרבה תקופות...
וכאילו כבר הן לא מספיקות, עונות השנה
התלבטות שלא נגמרת
ודמעות שצפות כמו מכלום
חסרת תשובות. ללא דרך
כי אולי כל זה עוד ישוב
אולי כבר אין לי מקום בסיפור הזה
ואולי זו הייתה תקווה אחרונה
כואב לי בלב
כואב לי לנשום
רוצה רק למצוא נחמה |
|
|
עת השתחררתי
הרופאים המליצו
לי ביקור חודשי
בנמל התעופה
פה גדול נעזר
במאיר אריאל כדי
לחשוף את שורשיו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.