בונור,

מילים שלא יגיעו ליעדן
דמעות שלא יודעות מנוח
צער שאיבד תחושה של זמן
ולב שמסרב לשכוח

החלטתי.
הלכת.
הלכתי.
רק אהבה נותרה במקומה,
מחכה לנו מתחת לגשר הישן
לצלילי פסנתר כנף מיותם.

הבלדה על בונור וקיה הגיעה לסופה.

מילים שלא יגיעו ליעדן
לחן שכבר לא ינוגן.
פסנתר כנף מיותם
צופה על אהבה,
מרפסת ריקה
וכסא נדנדה.

חלומות שהפכו לזיכרון ישן
מכתב שמזכיר כי היית כאן
שיר שמתנגן ומוליד דמעה
הלוואי יהיה בי כח להיות חזקה
בשבילי, בשבילך.

אוהבת אותך,

קיה, ילדת הפרחים.