בלילה,
סהרורית ברחוב אלנבי,
אתלה עצמי על כתף זוכרת
אבכה פרהיסטוריה מיתולוגית
אתהה פעם נוספת,
מה היה מנת חלקי,
בצער.
נכנסת למיטה לפנות בוקר
מלוכלכת,
כואבת על הכר.
ובבוקר,
אשטוף ממני את העצבות,
את העבר,
את מה שהיה יכול להיות.
את הזוהמה...
ואחייך לבוקר נוסף,
איתך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.