בתוך ערימה של דמעות
שזולגות בלי הפסקה
אני נשענת על התקוות
התקווה האחת שאולי זה יחזור
האשלייה השניה, שזה לא נגמר בכלל
אבל זו ק אשלייה, וזו רק תקווה
ושוב, בצער רב מגיבה
בתוך ערימה של כאב
שמציק ללא הכרה
אני נקרעת ונשברת כסערה
ובאשלייה? ובתקוות? ובחלום?
אני פותחת את העיניים,
אתה עומד מולי
ומנשק לי את השפתיים
אבל זה רק חלום
שלא יתגשם בלעדייך...
ובמציאות?
רק חושבת עלייך... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.