|
שנינו יושבים פה נורא מנומסים / באנו להעביר שיחה בנעימים /
נוגעים בחמימות / נזהרים עם הגבול / אבל איתך אני רוצה לשבור
את האסור.
פזמון
אני צריך לדעת איך זה לנשק אותך / אחר כך יבואו הדמעות / אני
צריך לדעת איך זה לאהוב אותך / ולהשאיר בי חלק שלם.
בית ב
וכשאת בחיי אני לוגם את הרגע לאט לאט / הוא הופך את הצבע מהכל
לכלום בשניה מרקד / ואני יושב על הספה שוב בודד
גשר
וחסר למרות יש את עצמי / ומחייך מול המראה עצבני / רוצה לשבור
את הכל ולהרכיב מחדש / כי נראה שאני עוד רכיכה בעולם. |
|
|
משהו אצל ספק
האינטרנט שלי
התעקם ככה
שיכלתי לגלוש רק
באיזה שלושה
אתרים, כל דבר
אחר לא עבד. אחד
מהאתרים שעבדו
היה הבמה.
לקח לי שבועיים
לשים לב שמשהו
לא בסדר...
אהה, ודרך אגב -
זה עדיין ככה.
צרצר, לא מחליף
ספק בינתיים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.