עודד טויטו / יותר בודד |
בניין שגרתי / רק עוד שנה במאזן הכללי.
פזמון
אז מה לעשות ביום הזה / כדי להרגיש קצת מיוחד ושונה / ואיך עם
כל חיבוק שנוגע אני מרגיש יותר בודד.
בית ב
והראש שלי נדפק כל רגע / עייף מכל שיחזור מחשבה / ואיפה את
היום יושבת / על הלב על הראש או שלקחת חופשה.
גשר
דמעות זורמות בין חלוקי הנחל / בכלום האינסופי שהוא גופי בדרך
הסגורה / שלא נפתחת / ובחיים יש יותר מאפס / יש שמחה עצובה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|