|
הכל גדול עליי עכשיו / חלון צר מכעס מחפש פיסת נייר לכתוב את
הרגש / וכל מה שיוצא לי מתוסבך / אני זוכר שבסוף למדתי שכל אחד
שם מת לבד / ואבא חיבק בי ואמר לי גם עלייך לא יפסח.
פזמון
אז מה הטעם בפרחים יפים כשהכל נובל בפנים / ומה הטעם לשאול
נחמד אם הכל פה בא בכוח.
בית ב
והכל בי מסמל בדידות או חוסר עצום בריגוש / מה כל כך קשה
בנשיקה האם היא מסמלת איסור.
גשר
כשאת קרובה את כל כך מתרחקת / כאילו מחפשת סיבה / לעזוב הכול
ולזרוק עליי עולם / מה כבר חשבת שיקרה.
בית ג
ותני לחשוב בפרטיות / האם שווה להישאר / כשבכיתי נסגרה עוד דלת
ושום חלון לא נפתח בקלות |
|
|
אני אוהב לאונן
על מודעות אבל
בעיקר על ניצולי
שואה שמתים
בשיבה טובה
זה משאיר לי את
הזין בערך פי
שניים מהזמן רק
מהמחשבה שזאתי
הייתה פעם כוסית
שאנסו אותה
הנאצים ועכשיו
היא והקוס הרקוב
שלה עכשיו
מתים.
אבל בעיקר אני
אוהב שלכת.
אנתרופולוג
קליני
בראיון נדיר
לאילנה דיין
בעונה הבאה של
עובדה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.