[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אביה ברי
/
עצמי

עצמי שאל אותי אתמול "למה אתה עצוב?"
הסתכלתי עליו בתמיהה, חשבתי שהצלחתי להסתיר טוב את מצב רוחי.
הוא לא וויתר "מה על ליבך באחרונה?"
ראיתי שאין דרך להתחמק ממנו אז עניתי בלב כמעט מלא "אינני עצוב
כלל".
"אתה בודד?" שאל עצמי.
"למה בודד?" השבתי, יש לי אותך.
"אתה, אני, עצמי... ומעבר לזה?" שאל.
"כנראה שבודד אני" עניתי, "כבול".
אני לא מבין איך עצמי שם לב כשאני בעצמי לא ידעתי שמצבי כה
ירוד. הרי עצמי הוא לא אני. הוא ישות קצת שונה, מין ישות
מטורפת, חסרת גבולות ששוכנת אי שם במסתורי הקוים האדומים שאני
תחמתי לעצמי.
כשעצמי פנה ללכת צעקתי לו "חכה!"
"כעת, כשגילית שרע לך" אמר "אינך צריך אותי יותר, כעת אתה צריך
אתה בעצמך לפתור את סבכי לבך".
כעסתי, איך הוא עושה לי את זה? פונה אליי, מדרבן אותי לפתוח את
לבי לפניו, בכל זאת, הוא ישות זרה, ואז מפנה גבו ונמוג. חוזר
לביתו האדום בקוים האדומים עם האוטו האדום והילדים האדומים.
ומעבר? מה יש מעבר? רציתי לשאול
אך עצמי נעלם
זה חבל שאני לא אוהב את עצמי
אני ועצמי לא מסתדרים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מתוך שלט בהפגנת
המסעדנים
בירושלים:

סגור לרגל
פיצוצים



ירושלמית זמנית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/7/05 11:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביה ברי

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה