|
כשטוב לי וכשרע לי - היא עוד שם
היא הפינה הנעימה של העולם
שבה אנחנו נפגשים כולם
כדי להיזכר שיש עוד בני אדם
שם לבבות נשברתי לאינספור
וניחמתי ומצאתי את האור
שם ניצחתי והובסתי ונותקתי
וחיכיתי ושילמתי וצחקתי
חברים מצאתי, אנשים
ואת עצמי בחרתי להגשים
במה בשבילי נמצאה
"יש כשרון" הם אומרים (תודה..)
שם חבר אחד כעס לי
וחבר אחד סלח לי
וחברה אחת הבאתי
וחברה אחת עזבני
אך תמיד הרגשתי טוב
כי לספיריט אני יכול לכתוב
ולהביע רגשות, להתבטא
ואם בצ'אט פתאום אבכה
אז לא נורא - אף'חד לא רואה
אבל שואלים אותי "מה קורה?"
רגעים אינספור חלפו פה
שמורים על גבי דיסקט
כמו הרבה דפים
שהתפתיתי לקמט
אך כאן כלום לא יעזור
הכל מגובה על תקליטור
ואם את ספיריט תרצה לסגור
נקבור אותך עם דחפור
ואם קראקי יעשה בושות
אז כולם יעשו צרות
כי יש קידום ויש חרות
ויש מקום להתפתחות
(ולא בכמות) אבל הכי הרבה
תמצא בספיריט - אנושיות.
הילד של ספיריט,
חיים שלשקר. |
|
|
פששיייה (טובל
אצבע באבק
ומביט) הבמה
הזאת לא באמת כל
כך חדשה. בועז -
תקרא לזאתי
שעושה פה
וואקס!! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.