הלב שלי יזכור את כל אותם הרגעים
האהבה שלי אלייך לא תאבד חיים
וכשארצה להיזכר באומץ והקרבה
אזכר איך נלחמנו בעבור האהבה
הלב ינצור את הקשר שקשר הוא לליבך
ההגיון אומר לי ללכת,אז אני מוכרחה
מלחמות-בהן אין תואר,
אין גם פרס או מנצחים
אך במלחמה שלי
להיפרד אנו צריכים
כי קשה לי כבר לשמוח
וקשה לי גם לצחוק
כי עייפתי,אין לי כח
את העצב שוב למחוק
החיים עוד יסחפוני לדרכים וסימטאות
אך בלב שלי לנצח,נשמתך תוסיף לחיות
כי גרמת לי לשמוח
וגרמת לי לצחוק
כי נתת לי את הכח
את הרע תמיד למחוק
לא אשכח אותך אף פעם
כי אתה לליבי נכנסת
לא אזכור אותך בזעם
לא אחשוב על מה שהרסת
וביום מן הימים,אם הלב יאהב פחות
אז נשוב להיות בקשר,או לנסות לפחות
אך כעת הכול קשה לי,גם לקום וגם לישון
כי הרגש כה חזק הוא,כמו ביום הראשון
והפחד שקיים בי הוא הפחד מהעתיד
כי אתה לידידות לא תוכל להיות תמיד
והלב שלי יקרוס מגודל הכאב
כשיגלה שאחרת אתה פתאום אוהב
לא אוכל לעמוד מן הצד ולהסתכל
איך באבני ליבך את נשמתי אתה סוקל
כשתיגע בה,באחרת,כשתנשק אותה ברוך
הדמעות שלי יצופו,לא יצליחו הן לדעוך
כשתחבק אותה חזק,ותגיד שתמיד תאהב
ליבי יימחץ,וזה כל כך יכאב
אז תבין אותי כעת,כשאני מתעלמת
תבין שזה הפחד,כי אותך אני נושמת
כי אותך אני אוהבת,יותר מתמיד
כי אתה בשבילי עבר,הווה ועתיד
זה לא משנאה,יוגבי,זה הרצון להשמר
זה הרצון להיות שלימה,ולא להשבר
אז יכאב ליום או יומיים,
אך זה פחות יכאב,
מלראות אותך עם אחרת,שאותה אתה תאהב
אל תכעס עליי,אל תשנא,אל תיפגע
כי הכול בחיי זה כמעט הצגה
בוודאי שקשה לי,הלב שלי נשבר
זה לא קל,ככה סתם,
לאבד אדם יקר
לא אשכח אותך אף פעם,אהבת חיים יפה
אך הגיע זמן ללכת,כי אני כבר עייפה... |
