ניסן מונשילד / בלילה בלילה |
כשכולם ישנים,
אני כותב לי שורה,
על אלו שכבר מתים,
אני כותב עוד שורה,
לאלו שעוד חיים,
ואני כותב שורה אחרונה,
מסר לאלוהים.
בלילה בלילה,
כשכולם חולמים חלומות,
אני כותב שורות על שורות,
בגלל העצבות שבמחשבות,
שבלילה נעות, כמו רכבות.
בלילה בלילה,
אתם, השוטים,
את עיניכם עוצמים,
מן המציאות בורחים,
לקום אל עולם יותר טוב, מקוים,
הם, השוטים.
בלילה בלילה,
אתם ישנים,
אך אותי הרגשות רודפים,
לתקן את המעוות, ממני הם דורשים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|