"אלו שיורדים לגהנם ואינם עולים , בכל ערב שבת מוליכין אותם
לשני הרים של שלג ומניחין אותם שם ובמוצאי שבת מלאך יוצא ודוחף
אותם ומחזירם למקומם בגהנם ותיקנו שיהיו קורין ישראל בשבת בין
ערביים 'צדקתך צדק לעולם'." (ילקו"ש)

אמר ר' שמעון בן לקיש: נשמה יתרה נותן הקדוש ברוך הוא באדם
בערב שבת ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו. (מסכת ביצה ט"ז עמ'
א.)

בואי שבת הפיחי במיואש
רוח תקוות מעשה,
בואי שבת כלה טהורה,
כשהשמש בראשי אילנות נינשא.
אשבע לך ביושר ולא אכזב,
אטמון את ראשי בין שדיך.
אחיך לצחוקך ואשמח כאשר,
אותי תאמצי אל ידיך.
לעת ערב אראך בדממה מבכה,
את נשמות השבים אל האש.
אמלמל כי בצדק דן את דינם,
יתרה נחמה תבקש.
אל תלכי יפתי כי לא אשלכך,
בבכי אשאל ודמע בעין.
אך ללא דבר ואומר יום חול אקדש,
על נר ובושם ויין.