כמו קערה שבורה, כך גם הנפש
התנפצה למיליון חתיכות קטנטנות
הכאב, האובדן - נראים כמו ליל אמש
אך בעצם עברו כבר עשרות שבועות
כמו ציפור בניסיון המעוף הראשון
מנסה להתרומם, מנסה מחדש
הסביבה די לוחצת ולא מבינה
ובשל החברה, היא נופלת, צונחת כמו קש.
פזמון: כמה כאב וכמה דמעות
מסוגלת נפש אחת להנפיק
הלא לכל כאב יש גם סוף
אליי, להגיע, הוא עוד לא הספיק
כמו ילד קטן בצעדו הראשון
בצעדים קטנטנים אך די מדודים
פוסעת הנפש בשבילי ההישרדות
נופלת אך קמה עם ניסיון החיים.
פזמון: כמה כאב וכמה דמעות
מסוגלת נפש אחת להנפיק
הלא לכל כאב יש גם סוף
אליי, להגיע, הוא עוד לא הספיק
כמה כאב וכמה דמעות
מסוגלת נפש אחת להנפיק
עם קצת רצון וקצת ביטחון
גם אליי, הסוף, להגיע יספיק |
