שלמה הנרי / רכבת הנשמות האבודות |
אני פותח חלון
מטפס מתוכו אל הגג
ומזדחל אל הקרון
הרכבת דוהרת
בין אלפיי להבות
מתפתלת כנחש
ומשנה את הצורות
מתקרבת אל הגשר
של עולם המתים
מרחוק אני מבחין
בשדים חמושים
הארובה שלה פולטת
עשן סמיך ואדום
אני עוצר את נשמתי
אבל נופל אל התהום
לפתע צומחות כנפיי
ואותי הן נושאות
עף למעלה לרקיע
ומתבונן בנשמות
הרכבת ממשיכה לדהור
כאילו כלום לא קרה
ובכניסה לגיהנום
את הגשר היא חוצה.
14.09.2001
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|