מורן אלפסי / ונוס |
ונוס רוצה לברוח
אך האצילות מחייבת.
בין ענן לענן
בין קולות המוסיקה,
כל האלים חוגגים בשמים,
אבל ונוס בוכה, בינתיים.
ונוס שרה בקול צרוד
שנים של שתיה וסיגריות
משאירות צלקות
האלים, הם רוצים שתשמח ותשיר
אבל בליבה אין שמחה וגם לא שיר.
האלים צוחקים
וונוס שרה ובוכה.
ונוס בוכה הלילה
ונוס רוצה לברוח.
אך האצילות מחייבת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|