|
לפעמים
כשאת נוגעת בי
אני מרגיש טמא
ואולי נוכח ריח אצבעותייך
שליטפו שפתיים
רבות
(יש ריחות שגם הגשם לא שוטף)
לעיתים
כשאני מדבר אלייך
אני מרגיש חוטא
ואולי כשם שמרגישות מילות קודש
בבתי הזונות
של פאריס
(יש מילים שלעולם לא יוכלו להאמר)
עכשיו
כשאת קרובה מתמיד
אני מרגיש אשם
ואולי כשם שמרגישה השמש
בכל בוקר
(יש דברים שהייתי מעדיף לא לראות)
עיניי עמוסות בקרים. הלילה נחרט בי. פעם לחשת שכאב לא משאיר
צלקות. טעית.
|
|
|
אבל הוא עשה לי
פרצופים
מעצבנים.
יגאל עמיר
בניסיון אחרון
לתרץ את הרצח. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.