|
לפעמים
כשאת נוגעת בי
אני מרגיש טמא
ואולי נוכח ריח אצבעותייך
שליטפו שפתיים
רבות
(יש ריחות שגם הגשם לא שוטף)
לעיתים
כשאני מדבר אלייך
אני מרגיש חוטא
ואולי כשם שמרגישות מילות קודש
בבתי הזונות
של פאריס
(יש מילים שלעולם לא יוכלו להאמר)
עכשיו
כשאת קרובה מתמיד
אני מרגיש אשם
ואולי כשם שמרגישה השמש
בכל בוקר
(יש דברים שהייתי מעדיף לא לראות)
עיניי עמוסות בקרים. הלילה נחרט בי. פעם לחשת שכאב לא משאיר
צלקות. טעית.
|
|
|
תיקון טעות:
היה צריך להיות
"כל העולם למה"
ולא "במה" כפי
שפורסם. זאת
מכיוון שהעולם,
בכלליות, הוא
מקום שעיר,
מסריח וגם הצורה
שלו מוזרה.
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.