הוא חי מתוך טעות,
חיים בלי משמעות,
עד שיום אחד גילה בחסד א-ל.

היה כל-כך נרגש,
חי, שואף, חדש,
כשפתיו למדו כיצד להתפלל.

מאחורי זכוכית עבה,
כלאו לי את האהבה,
אני אצעק לך- אתה בטח לא שומע.
ניצב מביט פה מהצד,
זה לא קל לעמוד לבד,
אז מה אומר לך - אני מתגעגע.

ואת כולו נתן,
חי מעל הזמן,
כל כשרונותיו להם ניווט תמיד.

היה כל-כך יפה,
לשקוע בהווה,
ולהתעלם ממה שזומם לו העתיד.

מאחורי זכוכית עבה,
כלאו לי את האהבה,
אני אצעק לך- אתה בטח לא שומע.
ניצב מביט פה מהצד,
זה לא קל לעמוד לבד,
אז מה אומר לך - אני מתגעגע.



(אייר תשס"ב)