|
מתוך הופעה ב'סבן', ירושלים
גיטרה+קולות:רן יהושוע
תוף מירים:רועי מולגן
גיטרה+שירה: אני
אני אוהב את נעליי הישנות
הן כמו כלב זקן שעומד למות
שאין בו שימוש
אבל עצוב עצוב לזרוק אותו עכשיו
כי קצת נקשרתי אליו
אך הוא טופס לי את הספה
כי מאז שהתחביב הכי גדול שלי
הוא לשבת על הספה
אני אוהב לחיות יחף
אהבתי את כל הדברים שעשינו אז
אבל עכשיו אני לא יכול להרשות לעצמי
כי התבגרתי
ויותר אני לא אלבש חולצות פסים
חולצת הפסים שלי מלאה כתמים
שהם גם זכרונות
ממשחקים ששיחקנו בבוץ
היינו קטנים וטיפשים וזה היה כל-כך כיף
וזהו
עכשיו אני צריך בוץ
כדי לבנות חומה סביב חצרי
כדי שארגיש נוח לתלות כביסה
שכניי הם אנשים נחמדים
אבל הם לא מכירים אותי
לא לא לא לא לא |
|
|
זה שאני לא
מחזיר טלפונים,
לא עושה אותי
לאגואיסט, מה
שעושה אותי
לאגואיסט, זה
האגואיזם שבך
שמאוכזב ממני
ומאי החזרת
הטלפונים שלי,
אז אני ממליץ לך
בכבוד רב להפסיק
להתקשר, תודה
ותמסור ד"ש גם
לאמא..., אבא
אני לא רואה שום
סיבה לבכות,
תפסיק.
משה קרוי, בן
שנתיים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.