חבר ישן שלך מרים טלפון אחרי שלא דיברתם בערך שנה, אולי אפילו
יותר.
אתה מופתע לשמוע את קולו, ואתה שומע שגם הוא בעצם מופתע שהוא
בכלל התקשר.
כאילו לא האמין שבאמת תענה, או שזה באמת תהיה אתה זה שיופיע
אחרי צליל החיוג, אחרי שחייג את המספר שלך.
לפני שנה, המספר הזה שלך היה חלק בלתי נפרד מחייו. והמספר שלו
היה חלק בלתי נפרד מחייך.
לא כל כך זכור לאף אחד מכם מה קרה שם בדרך, אבל אתם לא מתעמקים
בזה.
כי מה זה חשוב? העיקר שהוא צלצל, ואתה ענית.
אז אתם עושים שיחת חולין של בערך שתי דקות.
הוא מספר לך שהכל אצלו בסדר, כמו תמיד. ושניכם יודעים שזה לא
הגיוני שהכל באמת כמו תמיד. הרי עברה שנה ומשהו בטוח השתנה.
אבל אתה תשחק אותה מבין מה זה אומר "כמו תמיד",  ותגיד שגם
אצלך הכל מצוין. למרות שכשדיברתם בפעם האחרונה, לפני שנה, הכל
היה אצלך די רע.
ופתאום אתה נזכר, בבום אחד גדול לראש, מה קרה שם בדרך. ואתה
נזכר שבעצם היה לך די רע לפני שנה בגללו, והוא בחר להפנות לך
כל כך הרבה גב, במקום לעזור לך לצאת מהבור שהוא דחף אותך
אליו.

ופתאום אתה כל כך לא רוצה לדבר אתו יותר, כי זה רק מזכיר לך את
הכאב שהדחקת במשך שנה שלמה.
אז אתה מתחיל לדבר אתו על החברים החדשים בחייך, ואומר, לפחות
שלוש פעמים, שאתה מרגיש שהם כמו אחים בשבילך ושאתה פשוט יודע
שהם תמיד יהיו שם בשבילך.

ואז אתה מרגיש שגם לו פתאום לא כל כך נוח לדבר אתך. אבל לא
אכפת לך, כי אתה רוצה שיכאב לו קצת. וזה קצת עצוב שאחרי שלא
דיברתם שנה, כל מה שבא לך זה שיכאב לחבר שלך.
והוא לא היה סתם חבר, אלא חבר טוב.
אחד כזה שהיית משתמש בשם שלו כדי להכאיב לחבר ישן אחר שלא
דיברת אתו שנה.
אבל אתה לא זוכר שעשית את זה.
כמו שאתה לא זוכר, שבגיל שמונה עשרה נשבעת שאתה תשנה את העולם,
אבל דחית את זה לאחרי הצבא.

וכשאתה מנתק את השיחה, אתה ישר מרים טלפון לאחד מהחברים החדשים
שלך ומספר לו שהחבר הישן הזה שלך התקשר.
ואז אתה מוסיף ומספר לו שדווקא חשבת שאתה מתגעגע לחבר הישן
הזה, אבל בעצם אתה לא. ושאולי אתה בכלל צריך לשכוח ממנו ולמחוק
את מספר הטלפון שלו, למרות שאתה יודע שאף פעם לא תשכח באמת את
המספר שלו.
והחבר החדש שלך, שיודע בדיוק כמה שהחבר הישן הכאיב לך לפני
שנה, יקווה שאת המספר שלו לא תרצה למחוק בעוד שנה. וגם אתה
תקווה את אותו הדבר בדיוק.
ואז תקבעו להיפגש בערב לבירה או שתיים.
ואתה תנתק ותחייך בגלל שיש לך חבר חדש ושיזדיין החבר הישן הזה
שלך.

ואחרי בירה או שתיים אתה כבר תשכח מכל שיחת הטלפון הזו, ומכל
השנה הדי רעה שהייתה לך.
ובבירה השלישית אתה מביט בחבר החדש שלך, והראש שלך קצת מסתובב,
אבל אתה מוכן להישבע על הכשרון שלך, שממש לא מזמן חזר להישפך
על הדף, שהחבר הזה יישאר גם בעוד שנה, ואולי לכל החיים.