New Stage - Go To Main Page

ליאו שפרמן
/
זיון...

מגע עורך הנוגע בי, העיניים שלי עדיין נעוצות ברצפה מחכות שתגע
בסנטרי ותרים את מבטי אל-על, במקום יד קרה סוטרת לי, כי ביקשתי
ממך.
אחריה באות זוג שפתיים מנשקות כל טיפה בלחיי הסמוקה, לא שוכחות
אף פינה.




מחכה שתתקשר אלי, שתשלח סמס, שתראה שאתה חי ויותר מכך שחשבת
עלי ויודעת שלא. אתה לא חושב עלי, אתה אפילו, נראה כך, מתעצבן
מזה שאני כן מראה לך שאני חושבת עליך.




השפתיים לאט מגיעות לשפתיים שלי ואלה בפיסוק קל מברכות אותן
לשלום. לשוני נכנסת אל פיך ויוצאת. ואז בא הסימן המסחרי שלי -
נשיכה של שפתך התחתונה. ואתה מתחרמן, כל מגע של ידי בעורפך
ונשימה לתוך אוזנך רק מגבירים את היצר הגברי שטבוע בך, שיכול
לזיין אפילו בלי להרגיש קרבה.




עברו שעתיים אני פותחת וסוגרת את הפלאפון ויודעת שאני בעצם
אמורה לכעוס עליך, התחלתי ללמוד היום. אבל אם אני אמורה לכעוס
עליך ששכחת, עליה אני צריכה לכעוס יותר. נמאס לי מהכעס הזה.
עדיין לא חשבת עלי.




יד מגיחה מבעד לחולצה, מבקשת יפה להוריד אותה. ואתה כמו אביר
מרים עצמך ממני ועוזר לי, ואני אחר-כך עוזרת לך. ידיך מלטפות
על החזייה שלי ובראשי עוברות מחשבות של "אולי כדאי להפסיק"
מאוחר יותר המחשבות האלה יהפכו לחרטה שאולי איבדתי אותך.
גופך החצי ערום עלי ואנחנו שקועים. אני מעזה בגבורה לפתוח את
עיניי ורואה אותך שקוע בנשיקה שאני מעניקה לך. רואה ומחשבות של
חוסר ביטחון מתחילות ואומרות שאתה מדמיין אותה.
אין לי מושג.




עובר יום ועוד יום, אתה עסוק מאוד. כבר אמרת לי מיליון פעמים,
ואז פתאום יש לך זמן לנסוע למקומות רחוקים. אני מתחילה לחשוב
שאולי אתה לא אוהב אותי בגללי, אלא בגלל שאני נותנת לך לזיין
אותי.




החזייה מזמן הורדה כעת אנחנו נאבקים בכפתורי המכנסיים. כמעט
עירומים. אחד בתוך השני.
"עם כמה בנות שכבת?" אני שואלת ואתה לוקח פסק זמן ארוך. "כל-כך
הרבה" אני תוהה לעצמי.
"לא כל-כך הרבה כמו שאת חושבת" אתה פתאום אומר כאילו קראת את
המחשבות שלי.
"אז מה אתה חושב כל -כך הרבה?" אני תוהה.
"אני מנסה לחשוב אם היו לי נפילות עם בנות אחרות, לא" אתה משיב
"שתיים".
אני יודעת שיש לך שתי אקסיות.
אז אם אני השלישית שלו, אני ממשיכה עם הבטחון העצמי ה"גובר"
שבי, אולי הוא באמת אוהב אותי.
"אז אני הייתי השלישית?" אני שואלת ואתה מהנהן.




התחתונים נופלים ואנחנו שקועים המעשה אהבים. אתה עושה הכל לאט,
ואני אוהבת מהר.
"אני רוצה שגם את תהני" אתה לוחש.
אני מחייכת ונותנת למחשבות שלי להעלם לכמה רגעים רצופים של
אושר.
אתה גומר בתוכי.

אתה גומר אותי.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/5/05 14:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאו שפרמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה