תחנה מוארת
מושבים שבורים
אור פלורצנט ערירי של פרסומת
מהבהב
בלילה חלול
זמניות ממהרת
שנייה ועוד שנייה עוברת
קרוב יותר לשעה יעודה
צופן רז נסתר
מנועים בתזזית מאופקת
ועומדת אישה
היא עומדת
(אורפלורצנטימופתע
מושביםשבוריםנטושים)
קצוות מפוצלות בשיער צבוע בלונז'
מעיל לכה מתווה קווי תאר כתומים
תשובה לאור מנורה פולשני
עשן סיגריה תחוב בין שפתי אודם מחויט
מסולק לשמיים בחופזה



חיית פרא קטנה
כלב מבוזה, זנבו מכורכם בין רגליו
עיניים לחות פחדניות
וגב מקושת אליי ארץ
עוברים ברחוב, חוצים כביש בדהרה
מזדחלים בין קווי מדרכה
מינוס נופח ביקום
מינוס גוף
מינוס לב



צלו על קירותיי
כשאיננו.
נדמה כי
שתקתי לשווא
עלימות בינינו
מנסרה מאולפת
סקיצת עתיד
צוירה בידיו
חורצת דרכים ישנות.
ממשיות
גופניות חפה מפשע מצטדקת
אילו רק היתה תוספת
למנה עיקרית.



אחז בדחיפות את שפתה בין שיניו
ונגס בה
ולא ידעה אם אוהבה הוא או שונאה
עת השתופפה אילמת, והוא מוחה מתכתיות דמה
בעילגות אצבעותיו
פיכח.

לאלירן

הסבר לשיר שכתבתי כתגובה לקורא שלא הבין
אפשר לקרוא, אפשר גם לא :

המשותף לבתים הוא הפיכחון מהחיים
בכל בית ישנה דמות אחרת
בבית הראשון זאת זונה (לדעתי... אני לא בטוחה...)
בבית השני, זהו כלב
בבית השלישי זוהי אישה במערכת יחסים
ובבית הרביעי, זהו הגבר במערכת יחסים (לא מדובר באותה אחת)
מתוך בחירה ספרותית, זרקתי את המילה עצמה - פיכח, רק בסוף,
כמו לפזר חרוזים על משטח ואז אחרי שהתגלגלו לכל עבר, לקחת חוט
ולהעביר בהם, המילה פיכח היא החוט.
הבהרה:
בבית השלישי - "גופניות חפה מפשע מצטדקת, אילו רק היתה תוספת
למנה עיקרית"
הכוונה למערכת זוגית אשר בה המיניות או הגופניות, איך שתקראו
לזה, הם העיקר, ולא הרגש, הרגש אמור להיות המנה העיקרית, המין
הוא התוספת.