|
הבטחות נעקדות
בתקוות השני
נשחטות שוב ושוב
על מזבח המציאות.
כתמי הייאוש ניתזים
על בגדי הרפויים
שרק אתמול שוב הלבינו כשלג
מותירים בהם סימני נצח.
מעביר את ידי החמה
על הקור המתכתי
של מאכלת רוחי
מחפש נקודה של חולשה.
מייחל לבוא האיל
הן יביא עימו
מזור לנפשי
פן תישחת. |
|
|
-"אנחנו שנינו
מבוגרים, אז
תגיד לי,
בגימנסיה, יש
סמים?"
- "אל תדאג, יש
מספיק לכולם"
דו שיח טיפוסי
בין הורה
לתלמיד, ביום
פתוח. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.