מואסת מלהלחם
במבטיי אל עיני הכלב שותתות הדם שלך
המתחננות למחילה
כמדובבות את לבך
בפשטות להיכנע מייחלת
חרב חורבתך שיצרת
בי עדיין נעוצה, בחוזקה
נקרעת כנייר רעוע
שבמקום דומם שרוע
מדמם בדיו שחור
בין הראש לעיניך קרוע
מתפרקת לחתיכות זעומות
שבורחות, כמוני מתוסכלות
אני לך מרשה עליי להסתכל
ונמסה
אך יודעת שתחת עורך, בידיעתך, מעוכה
רוצה להיכנס לוורידיי
בהם לשוט ללב
ולשנות את נתיבם
לקבל סם נגדי
שאשנא אותך
אתעב,
אתחלחל
לא ארחם על עיניך הדומעות ואת שלי אגלגל
באמיתות עיניך רואה עינוי
תעוף מפה, שקרן, צורחת
בבכי מחסירה פעימה בנשמתי ובחולשה צווחת
מתעלמת
ובא לי לגמור את חיי.
אני רוצה אותך
אך לא שלי אתה
הנני על עיניך חולמת
מתפללת
שבאמת אלי יהיו הן מופנות.
שממני מחילה הן יהיו מבקשות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.