[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שוב החתיכה הווירטואלית רצה לה על גבי מסך הטלוויזיה. "המשחק
לא נפסק לרגע..." אני לוחצת על כפתור הכיבוי בשלט ומגחכת "רוצה
להתערב?".
מהבוקר, או יותר נכון- מהצהרים, מאז שקמתי (למען הקטנוניות),
אני רובצת כאן, על הכורסא, ורואה טלוויזיה.
אם מישהו (או משהו, אני לא מפלה) -נגיד, מהחלל החיצון - היה
רואה את זה, הוא היה יכול לחזור לכוכבו בידיעה הבטוחה שמילה
אחת בעברית שוכנת לבטח בקרבו. לספוג. זה סופג וזה סופג, עם
כנפיים מדיום, עם כנפיים אקסטרה-לארג', עם כנפיים וול דאן.
למה אנשים סופגים את זה? עזבו שטויות, למה אני צריכה לספוג
את זה?!
זו המגיפה של השנה הנוכחית. כבר התחלתי לראות טמפונים מכונפים
בסיוטים שלי.
והרי פנייה נואשת לזו שמפרסמת את אולדייז- למה, לכל הרוחות,
ואולי איך, את מדממת נוזל כחול צלול? כי אני לא. ואולי זה בכלל
הטמטום שנוזל לך מהאוזניים בצבע הזה, ולכן חסרים במוחך
ההורמונים לייצור הפרשות סדירות. אצלי, לעומת זאת, ואני משערת
שגם אצל שאר נשות העולם, זה לא כך. אני גם לא נוהגת לדרוך על
תחבושות ולא לשחק איתן תופסת או מחבואים.
מסיבה מוזרה זה לא תפס כתחביב הראשי שלי. שנשב שבעה, נקים
וועדה וננסה להבין למה?

סתם (בסגול-סגול, זוכרים?), למי שעדיין לא קלט (ופנייה זו
מנוסחת בכוונה תחילה בלשון זכר), היא המילה העברית ה"צחה"
לטמפון. תלונות, מענות וקריאות בוז- לאקדמיה ללשון העברית.

האם סיימתי להוציא את עצביי? שואלים להם בוודאי קוראיי היקרים,
ובכן- עדיין לא.
קצת התחשבות, אנשים, מן הסתם הכותבת נמצאת כרגע תחת השפעת
ה-P.M.S. שלה.
אז למעשה, רק כדי להעמיד עובדות על דיוקן, הכותבת מעולם לא
סבלה מסימפטומים מעין אלו ולפיכך היא חושבת שזהו קשקוש
פסיכולוגי מוחלט.
אז שבוע בחודש היא חיה על אדקס.
אז מה? אדקס עוד לא הרג אף אחד, ואם הוא מונע מכותבת שורות אלו
להרוג אנשים- מה טוב.
ובחזרה לטמפונים, הייתי רוצה שמישהו ייקח את חוברות ההסברה
שמשווקות יחד עם האריזה וינסה להגיע איתן לאזרבייג'ין. סביר
להניח שהוא ינחל הצלחה מרובה יותר מאשר אלו המנסות להשתמש
בחוברות אלו לייעודן המקורי.
אני מכירה שתי דרכים לכך- או שמבקשים עצה ממישהי מנוסה, או
שלומדים מניסוי וטעייה. והרשו לי לומר לכם, שעל אף שהדרך
השנייה פחות נעימה, שתיהן עשויות להיות מפחידות באותה מידה.
כמובן, כשהאופציה החלופית היא ללכת עם משהו שמרגיש כמו טיטול,
נראה כמו טיטול ומריח כמו... (נחסוך מקוראיי האנינים את
התיאור), אפשר להבין במה בוחרות רוב הנשים.

ידיד שלי טען שמרוב פרסומות הוא כבר חשב לקנות בשבילו גם כן.
אם כולם ממליצים על זה אולי יש בזה משהו...
אני תוהה- כשהוא היה עומד מול המדף עם כל מאות ואלפי סוגי
התחבושות והטמפונים, במה הוא היה בוחר?
אולי זה כמו המשל על החמור שעומד לפני שתי ערמות של שחת שוות
בגודלן וגווע ברעב.
בשיחתנו הבאה שאלתי אותו והוא ענה שהיה בוחר באו בה. שאלתי
למה- הוא אמר שהבנות שם נראות שמחות יותר (האישה
מאולדייז-מאחורייך!), ודווקא כשהן במחזור הן קופצות בים עם בגד
ים לבן (שהוא בכללו צבע שאהוב מאוד על נשים). הוא גם טען שאין
להם חוט.
לאחר שהתגברתי על השוק הראשוני הקל (אחרי הכול, אי אפשר לצפות
מגבר שיבין באנטומיה של טמפונים, נכון בנות?), טרחתי מיד
להסביר לו בפרוטרוט מה תפקידו של החוט המשתלשל.
דרך אגב- מאז, הנושא נהיה טאבו בשיחותינו.

רומזים לי ברקע שהגיע הזמן לסיים, אז מספר מילות פרידה:
למין החלש (הגברים)- התאזרו בסבלנות ואזרו כוחות, אנחנו כבר
ננקום בכם עם התינוקות.
ולבנות מיני- חזקו ואימצו, בנות. יש דברים גרועים יותר,
ולהשתמש בטמפון זה משהו שכל אחת
צריכה לנסות פעם אחת. אתן יודעות- כמו למות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי שנולד
הרויח!

שוטי הנבואה


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/9/01 2:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ריס שרגו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה