אור השמש מבקר בחדרו
נכנס כגנב, בעד החלון
מפריע את תנומת החושך
מפיח חיים ביומו הגוסס
ריחו של יום קץ מגיח לאפו
"לכי לך שמש שקרנית
מעדיף אני את הכוכבים ואת אורם הקלוש"

החמה בהפגנתיות נסוגה
משאירה אחריה גרגירי אבק צפופים
אור דקיק נכנס- לא נכנס
מפיח- לא מפיח
ריח נבילת הפרחים מחלחל
"לכו בבקשה לכו
אוהב אני את החושך, הערפיליות"

הלכו הכוכבים, נבוכים
משאירים אחריהם אבק כוכבים
חושך שב למחוזותיו
דמעה הופיעה על זוג לחיו
""הו שמש! אנא ממך! חזרי!
את ורק את האמיתית"

בחושך אין מי שישמע את תחנוניו,
ויתר
נותר לבד.