אני לא
מתכוון
לחפש כאן מי אשם
כי יש שניים בסיפור
שעוד לא נגמר.
למה לריב
ולצעוק?
למה אי אפשר למחוק
את כל אותם הכתמים
השחורים?
ולפתוח
דף חדש
נקי, לא מקושקש
שעליו עוד נצייר
יצירת מופת.
כי אנחנו לא התקדמנו
אפילו קצת חזרנו
על אותן הטעויות
שגרמו לנו לבכות.
ואנחנו לא למדנו
מהשיעור של החיים
ואת הלקח לא הפקנו
ועכשיו נפגעים.
לא רשע,
לא אוייב.
אני בצד שאותך אוהב
ושריינתי שם מקום
גם לעוד אלפי שנים.
ותמיד תזכרי
שאם קצת אפור אז יש אותי
שיוסיף לך,
יוסיף לך עוד המון צבעים.
ורק אל תשכחי
שמקום שמור לך בליבי
אז למה?
הו, למה אנחנו רבים?
כי אנחנו לא התקדמנו
אפילו קצת חזרנו
על אותן הטעויות
שגרמו לנו לבכות.
ואנחנו לא למדנו
מהשיעור של החיים
ואת הלקח לא הפקנו
ועכשיו נפגעים.
זה נכון שקל לברוח
כי זה פשוט יותר,
אבל בי יש עוד כוח
על הקשר הזה אני לא מוותר! |
