ים של דמעות,
לא יכבה ,
שריפת האהבה
שצמחה ופרחה
בינך לבינו.
אהבה מופלאה
עילאית, טהורה
אך גץ שניתז,
נתפס, נאחז,
יצר בערה
הצית ושרף,
הרס וסחף.
נותרת פעורה,
שבורת לב,
המומה, בוכיה.
מנוכרת צפייה
לאובדן שנוצר,
מתמוטטת בפער
בין מציאות
לשאיפה.

אך אל נא,
אל נא תבכי,
יפה, אהובה.
יש לך אותנו
חברים רבים,
אוהבים, מבינים,
תומכים, מחבקים.
קחי מאיתנו
חזרה,
חום, הבנה,
חיבה ותקווה
שתמיד נתת לנו
בעיתות משבר, מצוקה.
הענקת לנו כוח
תקווה, נחמה.
היי חזקה
ליבינו איתך,
אשה   נ ש מ ה.