|
ואפסלו כחומר הנמזג בגוף היוצר.
הנה ידך רוקמת עור אל גיד
ואל פניי אקחה להחליק
מחלומך אל חלומי אל חלומך.
הנה עינייך רוך צורב
רצון להכילן בי עד איין קץ.
ואת חומך עולה גדות
לגלוש גבולות גופך גופי,
לימס בו
ולימס בו עוד,
להתערטל.
ולשונך לחש חושים
להתפתל גחון בקדושתו של רגע
חולש כל הזמנים בזרע חסדיו.
וצווארי אכתיר עדי לצווארך
לקשט מזרם עורקים
למנגינת הלב
אלחש באזנך נשימותיי.
אז רגע של חיוך ימצא את שחיפש
מי שהיה בגוף שלישי - אני. |
|
|
כשהייתי
אינסטלטור של
מפורסמים,
חשבתי שזה יביא
לי את התהילה.
הייתי שר למתי
כספי באמבטיה
החלפתי לו
פקוננג) סיפרתי
לטוביה
צפיר בדיחות
(סתימה בביוב
במטבח)
אפילו רקדתי אצל
אניטה פללי
בסלון
(התקנתי לה את
הברזים שהיא
קנתה
באיסטנבול, בטח
קנתה).
לא עזר.
יעקב פופק
מתוודה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.